איסור פיטורים- חל איסור על מעביד לפטר עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה ולא יותרו פיטורים כאמור אם הפיטורים הם בקשר להריון. הוראה זו חלה גם על עובדת קבועה וגם על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה 6 חודשים לפחות.

"פיטורים"- לרבות אי חידוש חוזה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:

1. חוזה לתקופה קצובה של 12 חודשים או יותר.
2. חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה ב-12 חודשים שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהייתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

יצוין, כי כאשר מעביד מעוניין לפטר עובדת בהריון שמועסקת על ידו פחות מחצי שנה, הוא יוכל לפטרה במידה שהסיבה האמיתית לפיטורים לא נובעת מההריון, שכן, פיטורי אישה מחמת הריונה מהווים אפליה, האסורה עפ"י חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 ומנוגדים לעקרון השוויון.

במקרה שהמעביד הינו קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך 6 חודשים לפחות, יראו לעניין איסור הפיטורים גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים, ובנוסף:

• לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהריון בניגוד להוראות איסור זה.
• פוטרה עובדת בהריון בניגוד לאיסור זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם הוכיח אחרת.
• בקשה להיתר לפיטורים תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.

איסור פגיעה בהיקף משרה ובהכנסה של עובדת בהריון- חל איסור על מעביד לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא תותר פגיעה כאמור אם היא בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.

"פגיעה", בהיקף הפשרה- למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא:

"פגיעה", בהכנסה, למעט-

(1)     פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי.

(2)     פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעביד.

נראה כי גם פגיעה בהיקף משרה ובהכנסה של עובדת בהריון, שמועסקת פחות מחצי שנה, עלולה להוות אפליה מחמת הורות ועומדת בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.

היעדרות לצורך בדיקות- עובדת רשאית להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון, הנעשים ע"י רופא נשים, או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד, או עפ"י הפנייתה.

1. לגבי אישה העובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה, יותר מארבע שעות ביום – 40 שעות במשך חודשי הריונה.
2. לגבי אישה העובדת עד ארבע שעות ביום, שבוע עבודה מלא כנהוג במקום עבודתה – 20 שעות במשך חודשי הריונה.

שמירת הריון

1)       עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההריון, אם אישור רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישור. דין היעדרות זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי חוק הביטוח הלאומי בעבור תקופה זו או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוחו דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.

2)       עובדת רשאית להעדר מעבודתה, בחודשי ההריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות (או בכתב אם לא נקבע עדיין טופס), כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהריון, או את עוברה, דין היעדרות זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כזו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה. הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעבידה של העובדה מצא לה עבודה חלופית מתאימה.

3)       עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההריון, אם אישור רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות (או בכתב אם לא נקבע עדיין טופס), כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהריון. דין היעדרות זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כזו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה. הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעבידה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה.

4)       עובדת מבוטחת הזכאית לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, שהייתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם הייתה בשמירת הריון. לעניין זה נקבעו האישורים הנדרשים, הכללים והתנאים בחוק ובתקנות הביטוח הלאומי.

"שמירת הריון" מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כהיעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

1. מצב רפואי הנובע מההריון ומסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.
2. סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהריון או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

שיעור הגמלה לכל יום – סכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת ולא יותר מ-100% מהשכר הממוצע במשק מחולק ל-30.

לא תשולם גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי למי שזכאית לתשלום בגין אותה תקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון והתשלום הוא בשל שמירת ההריון – מגורם אחר כלשהו, אך לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת הריון בשל זכאותה לדמי מחלה לפי סעיף (1) נ"ל, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת הריון בעד אותה תקופה.

עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית- חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 אוסר על מעביד להעביד עובדת שהודיעה לו שהיא בחודש החמישי להריונה או משנודע לו על כך בדרך אחרת, בשעות נוספות ובמנוחה שבועית, מהחודש החמישי להריון ואילך. אך, מעביד רשאי להעביד עובדת בהריון, למרות האמור לעיל, בשעות נוספות אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה לו אישור רפואי של רופא מומחה בילוד ובגניקולוגיה, כי אין מניעה להעבידה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית ובכפוף לתנאי האישור.

עבודת לילה- חל איסור על מעביד להעביד עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה בעבודה לילה, אם העובדת הודיעה למעבידה בכתב כי אין היא מסכימה לעבודת לילה.